היסטורית הארגון
אז איך הכל התחיל?
הארגון העולמי נוסד
סניף ישראל נוסד
הספד לרנ"צ יעקב טרנר ז"ל
היית אהוב,
היית איש של משפחה, ונפרדים ממך היום יואב, איתי, ציקי, הכלות הנכדים, הנכדות, הנינה והאח עמוס.
היית טייס קרב עטור תהילה, והיית מפקד מוזיאון חיל האוויר, ומשפחת חיל האוויר כולה נמצאת כאן היום איתך, כדי להיפרד ממך, איש אהוב, ולמעשה, נפרד ממך היום צבא ההגנה לישראל כולו, שהיית מהבולטים במפקדיו.
היית ראש העיר באר שבע, שכל כך טיפחת, ונפרדים ממך היום כל תושבי העיר שכל כך אהבת.
היית המפקח הכללי של משטרת ישראל, היית הנשיא של ארגון השוטרים הבינלאומי- איפ"א, אותם אני מייצגת כאן. נפרדים כאן היום ממך רבבות שוטרי ישראל ומשפחותיהם, שזוכרים כמה דאגת לקדם את מעמד השוטר, וכמה דאגת למשטרה מקצועית, יעילה ואיכותית.
מדינת ישראל נפרדת היום מאחד מטובי בניה. תאמרו מדור הנפילים של הארץ הזאת, אולי, אחרון הנפילים.
אבל אני רוצה לדבר היום לא על טרנר הטייס הלוחם, או על טרנר מפקד המשטרה הנערץ. וגם לא על טרנר ראש העיר. אני רוצה לדבר היום על טרנר החבר.
הייתה לי הזכות להיות לצידך ב-24 השנים האחרונות מתוכן 10 שנים כסגנית הנשיא בזמן שכיהנת כנשיא איפ"א, ומה שאני אשא איתי תמיד היא כמה היית פשוט הליכות. צנוע. והפן הכי בולט באישיות שלך היא שהיית פשוט אהוב. בכל מקום. על כל אחד. פשוט אהוב.
היה לך הקסם הזה, שאין שני לו. הסתובבת עם הילה של אור רך מסביבך. השרית תמיד על האנשים מסביבך את ההרגשה שאין חשוב מהם בעולם כולו. היית קשוב. היית תומך. מייעץ. מסייע. תמיד בחיוך. תמיד במאור פנים. תמיד בחוכמה.
אז איך אפשר שלא להתאהב בך.
חלקתי איתך דרך, היית לי חבר. היית לי כמו אבא. הייתה לי הזכות הזו שלא רבים זכו בה: להיות לך לחברה קרובה. להישען עליך. להיעטף באורך. לצחוק איתך ולבכות איתך. היית לי חבר. היית לי מקור הרשאה. ועכשיו, החלל כה גדול.
אשא אותך בליבי לעד, איש אהוב.
עו"ד גל שרון, נשיאת איפ"א
פינת ראשונים
עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל
1921-2005
דור המייסדים
נתן קנת ז"ל נולד ב- 17 ליולי 1921 בשכונת "בית ישראל", בירושלים.
בזמן שלטון הטורקים בארץ, גרו הוריו ובני משפחתו בעיר חברון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1907), גורשו כל היהודים למצרים ומשם עברה משפחתו לאנגליה. באנגליה נולדו אחיו ואחותו. עם שובם לפלשתינה, גורשו שוב, מיפו לאלכסנדריה, שבמצרים. בשנת 1920 יחד עם הכיבוש הבריטי של פלשתינה, חזרה המשפחה לארץ ובשנת 1921 נולד נתן ז"ל בירושלים. בהיותו ילד צעיר נרצח אביו בעיר העתיקה בירושלים, על ידי פורעים ערבים. עול גידולו נפל על אימו חנה ואחיו הבכור חנוך- הנרי, אשר היה המושל היהודי מטעם המנדט הבריטי בחברון ולאחר מכן שימש בתפקידים משפטיים בכירים, שונים, בממשל המנדט הבריטי. נתן למד ב"חדר", שנה ולאחר מכן, סיים חינוך עברי לאומי, בבית הספר "תחכמוני", בירושלים. בשנת 1927, כאשר אחיו מקס נתמנה לשופט בריטי, עברה המשפחה להתגורר בעיר תל אביב. אחיו חנוך, אשר היה המשפטן היהודי, בעל התפקיד הגבוה ביותר בפלשתינה, נותר עם משפחתו בירושלים. בתל אביב סיים את "בית הספר התיכוני למסחר-גאולה." נתן ז"ל היה פעיל בתנועת הנוער והיה מפקד גדוד ב"מכבי צעיר". עם פרוץ מלחמת העולם השניה גויס נתן ז"ל, ל"צבא משמר המולדת" של הצבא הבריטי. לאחר סיום לימודיו, נתקבל בשנת 1940 לעבוד, כקצין ממשלת המנדט, בבית המשפט בתל אביב, שהיה אז, ברחוב יהודה הלוי 14. תוך כדי עבודתו בבית המשפט, החל ללמוד משפטים וסיים בבית הספר למשפטים בירושלים (Law Classes). לאחר מכן, שירת נתן ז"ל ביחידה המיוחדת של ההגנה-, ש"י (שירות ידיעות). נתן ז"ל קיבל את "אות ההגנה". ערב הקמת המדינה, שימש כשוטר צבאי ושמר על העיתונאים הזרים, במוזיאון תל אביב, במעמד הכרזת המדינה. בחודש מאי 1948, לפני הכרזת המדינה סיים נתן ז"ל את לימודי המשפטים והצטרף לשורות עורכי הדין בפלשתינה (א"י) וקיבל תעודת עורך דין בתור עורך דין בפלשתינה (א"י) מספר 631. לאחר קום המדינה בשנת 1949 חילקו מספרים חדשים ומספר רשיונו שונה ל- 1297. עם שחרורו מהצבא, הועבר למשטרת ישראל והיה ממקימי המשטרה. הוא נקרא ביחד עם חברים נוספים, (השופטים חיים כהן ז"ל ואליהו מני ז"ל) להקים את הגרעין של משרד המשפטים. במהלך שירותו במשטרה, סיים את לימודי חקירה כללית – מדעים לגילוי הפשע, באוניברסיטת שיקגו. נתן ז"ל שימש כחוקר ראשי, כתובע המחוזי בבתי המשפט השלום והמחוזי בתל אביב ולאחר מכן כיועץ משפטי של אגף החקירות. עד שנת 1951 שימש כפרקליט נפת יפו, ואז העבירו פרקליט המדינה, לשמש כסגן פרקליט המחוז. במהלך שנות החמישים, לאחר שפרש משירותו כעובד מדינה, עסק כעורך דין עצמאי עד יום מותו. במשך השנים קיבל תואר "מוסמך במשפטים" מאוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן תואר דוקטורט במשפט בינלאומי, מאוניברסיטת קולומביה באמצעות אוניברסיטת לונדון. נתן ז"ל קיבל תואר "פרופסור כבוד", מאוניברסיטת אקולוגיה בבוקרשט רומניה, בה נתן בהתנדבות הרצאות על המשפט בישראל.
בשנת 1960, היה עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל, ממקימי, ממייסדי ומאבני היסוד של ארגון השוטרים הבינלאומי בישראל. הוא שימש בתפקידים שונים והיה לנציג הארגון בועדות שונות של משטרות העולם. בין השאר, כיהן גם, כנשיא בית הדין הצבאי בעזה, בשירות מילואים, בדרגת רב-סרן. בנוסף להיותו עורך דין עצמאי ומומחה בתחום הפלילי, היה פעיל רבות בלשכת עורכי הדין שם שימש כסגן יושב ראש בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, למעלה מ-30 שנה. היה פעיל בוועדות שונות של לשכת עורכי הדין ובעיקר בוועדות ההתמחות, וכבוחן בבחינות מתמחים של הלשכה. כמו כן שימש נציג הלשכה, בוועדת חוק חוקה ומשפט, בכנסת. בנוסף לעריכת הדין, היה עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל, פעיל בתפקידים ציבוריים רבים ושימש כיושב ראש עמותות, כגון: קרן אודיאולוגיה ע"ש פרופסור רובינשטיין ז"ל בבית החולים תל השומר, שיקום חולי לב ובמכון הלב בתל השומר, עמותת "לב אל לב" של ביה"ח איכילוב, וחבר בהנהלת האגודה לרפואה ולמשפט בישראל. כמו כן, שימש סגן יושב ראש של המרכז הבינלאומי לאתיקה, רפואה ומשפט שליד אוניברסיטת חיפה ועוד. עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל שימש, במינויו של השר לביטחון פנים, כנציג לשכת עורכי הדין, כמבקר רשמי, של שירות בתי הסוהר ובתי המעצר בארץ כ- 15 שנה.
עו"ד, ד"ר נתן קנת ז"ל כתב 4 ספרי חוק:
טביעת אצבעות הלכה למעשה;
אמצעי זיהוי וחקירה;
נטל ההוכחה וחזקות;
סדר הדין הפלילי- החוק והפסיקה.
בשנת 1998 קיבל מאת לשכת עורכי הדין, מדליית זהב על יובל שנות פעילות במערכת המשפט. בשנת 2004 הוענק לו תואר "יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין על תרומתו למשפט בישראל וללשכת עורכי הדין. עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל, שימש עורך דין במשך 57 שנים. קיבל את רשיון עריכת הדין במאי 1948 ושימש כעורך דין, עד יום מותו, ב- 26 במאי 2005. בערב ל"ג בעומר (מאי) 1945, נשא לאישה את מרים ועמה הקים משפחה: 3 ילדים, 9 נכדים ונכדות, ו- 5 נינים. עו"ד ד"ר נתן קנת, נפטר בערב ל"ג בעומר, (מאי) 2005, ביום בו חגג 60 שנה לנישואיו. עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל הותיר אחריו בן ושני נכדים עורכי דין – עו"ד חיים קנת – בן, עו"ד גלעד וקסלמן ועו"ד שגיא וקסלמן – נכדים. לפני הכל היה נתן, אדם, אהוב על הבריות, וכשמו כן הוא, תמיד נתן מעצמו לאחרים, הן בידע הן ברעיונות והן במילה טובה.
יהי זכרו ברוך!!
גבי וקסברגר ז"ל
1946-2006
גבי וקסברגר, שוטר, חבר וג'נטלמן
קשה לכתוב על גבי בלשון עבר. חיכינו לו באילת, לפתיחת כינוס מדינות הים- התיכון, ואז הגיעה הידיעה הבלתי נתפסת, שהוא איננו. כמעט כל אחד מחברי נשיאות איפ"א דיבר עמו או נפגש עמו יום, יומיים לפני כן, הוא היה חלק מכל תכנית, יוזמה או פעילות. הוא היה חבר איפ"א בכל רמ"ח אבריו. לא היה בעל תפקיד באיפ"א בעולם שלא הכיר את גבי. הוא היה מבקר עולמי, נבחר לתפקיד פעמיים, כמעט ללא מתחרים ובאהבה גדולה. כשישבנו לשוחח על גבי, הסתבר שרוב הסיפורים היו מצחיקים ומשעשעים, ובמקום להספיד, צריך לזכור את גבי בחיוך. אדם שכולו לב, רגש, נחמדות ואמפטיה.
כשיצאנו לקונגרס העולמי באנגליה בשנת אלפיים,שנת החמישים לאיפ"א, גבי הגיש מועמדות לתפקיד המבקר העולמי. שאלתי את גבי כיצד יסתדר עם האנגלית היידישאית שלו, ובחיוך רחב השיב: "אל תדאג". האמת היא, שהיה מקום לדאגה. הגענו לאנגליה, הקונגרס חגיגי, יובל לאיפ"א בהשתתפות הנסיכה אן ותזמורת סקוטית, וגבי מפליא לשוחח ולתקשר עם כל נציג,בכל שפה. הוא מתחבק עם כולם. עם נציג ברזיל הוא מדבר בעברית, עם הגרמני ביידיש, עם הצרפתי בדיחות בערבית. מגיע יום הבוחר, היום האחרון לקונגרס, ומול גבי מתמודדים שישה מועמדים פופולאריים, וביניהם אחד האנשים האהובים על משתתפי הכינוס. הפתעה. בסיבוב הראשון גבי לוקח את כל הקופה, רוב קולות. אלא שעל- פי נהלי איפ"א, יש לקבל אחוז מסוים מהקולות,ולכן מתקיימים סיבוב שני וסיבוב שלישי, וגבי מוביל. לבסוף הוא נבחר ביחד עם נציג סן מרינו למבקר הארגון.
אחרי ההפתעה הראשונה, הסתבר שזה האיש – יכולת תקשור ופרגון, אהבת אדם, נחמדות טבעית. הדברים באו לידי ביטוי בכל כינוס ובכל אירוע, בשיחה עם מלצר, עם חדרנית,עם נהג, עם שוטר או עם כל אדם אחר. לגבי היו גם חולשות. הוא אהב סנדוויץ' טוב, מרק, כדורגל וקפה הפוך, ולא משנה לאן נסעת איתו ועד כמה היו הדברים לחוצים. הוא לא היה מוותר על מרק טוב, על דיווח על תוצאות המשחקים. אחר כך היינו ניגשים לעניין. אהבו את גבי בעולם. גם את הדברים הביקורתיים ביותר הוא ידע להעביר בחיוך, עם סיפור עסיסי ומוסר השכל. הגזבר העולמי איננו תפקיד נערץ ואהוב, ובפעם הראשונה שהוא זכה למחיאות כפיים סוערות, היה הדבר בזכותו שלון, של גבי, שידע להצביע על הזכות ועל החיוב וידע לפרגן. גבי היה פרפקציוניסט. הוא לא ויתר על דבר. בכינוסים עולמיים, כאשר היה צריך להציג את הסיכום של המבקרים, הוא היה מציק סידרתי. הוא בחן כל מילה, למד כל משפט וביטוי, ערך חזרות ובדק זמנים, בחן כל תג ואות, ולא השאיר דבר ליד המקרה. כאן היה מתגלה המקצוען האמיתי. גבי היה מוותיקי נשיאות איפ"א, ולמרות הקשיים, היריבות והמוקשים בדרך, הוא ידע לשמור על יחסים חבריים, על כבוד ועל הגינות.
אי אפשר היה לא לאהוב את גבי. כך היה גם בשירותו ארוך השנים במג"ב, ויעידו על כך כל מפקדי מג"ב לדורותיהם, שהגיעו להלווייתו.
כך היה באיפ"א בישראל, וכך היה בעולם. וכעדות לכך הגיעו עשרות מברקים, מכתבים והודעות תנחומים מכל סניפי איפ"א בעולם ומבעלי תפקידים רבים שהכירו את גבי.
נשיאות איפ"א ישראל , הנהלת הארגון וחברי איפ"א ישראל מחזקים את אשתו אתי ואת ילדיו, אנשי משטרה וחברי איפ"א בעצמם.
יעקב שובל (קושי) ז"ל
1946-2012
"קווים לדמותו"
מאת עו"ד חיים שמולביץ' תת גונדר גימ'
לפני ימים ספורים הלך לעולמו שובל יעקב, סגן ומ"מ נשיא איפ"א ישראל.
יעקוב שובל התגייס למשטרת ישראל בשנת 1974 הקים את המשא"ז בראשל"צ וב-1980 עבר למשטרה ה"כחולה". הוא שימש כסמת"ח ראשל"צ, מת"ח לוד, מת"ח פ"ת סממ"ר נתב"ג, מפקד משא"ז ירושלים, סממ"ר דן, קצין אג"ב מחוז ת"א, מפקד מרחב ירקון, סגן ראש אמ"ש וסגן ראש ענף התנועה.
הוא החל את פעילותו בנשיאות איפ"א משנת 1997 ובשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא איפ"א ומ"מ הנשיא. הוא השקיע רבות בתפקידו זה ועמד בראש ועדות שונות.
פעילות ייחודית שלו הייתה חילופי משלחות של ילדים יתומים בין איפ"א רוסיה לסניף איפ"א ישראל.
גולת הכותרת בחודשים האחרונים הייתה הוועדה אותה הוביל ואשר הייתה אחראית לארגון הקונגרס העולמי של איפ"א בישראל.
כתוצאה מעבודתו המסורה יחד עם חברי הוועדה אותה הנהיג היה הקונגרס מוצלח ביותר בכל הקשור לרמת הארגון, רמת האירוח ושביעות הרצון של המשתתפים, כל זאת תוך שמירה על מאזן כספי הולם.
את שובל (קושי) הכרתי הן כעמית לעבודה והן כחבר בנשיאות איפ"א.
היו לו שלוש אהבות המשפחה, המשטרה ואיפ"א והוא ידע לחלק את עצמו בין אבות אלה. הוא היה אדם במובן המלא של המילה והתייחס בצורה שיוויונית לכל אחד. פקודיו ראו בו לא רק מפקד אלא גם חבר ואבא.
משפחת איפ"א אבלה על לכתו בטרם עת, תנחומיי לאשתו נאווה ולילדיו בועז אייל ומירב.
יהושע לויה ז"ל
1948-2014
לויה כך קראנו לו כולם בחיבה ובאהבה.
היה איש מעשי ורב פעלים, הייתה לו נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. כשלויה הגיע למשרדי איפ"א, כולם ידעו והתכוננו לדברים שהטרידו אותו ולא היה מוכן להתעלם מהם.
היה מאוד אכפתי לגבי ההתרחשויות בסניפים ודאג להביא את דבר הסניפים ואת הערותיהם של יו"ר הסניפים ושל חברים מהשורה. יו"ר הסניפים והחברים בשטח העריכו מאוד את המעורבות שלו ואת המאבקים שהיה מוכן להיאבק לטובת הביקורת וההערות שהביא מביקוריו ומפגשיו עם הפעילים והשטח.
הסניפים כולם, משוטרי מג"ב עבור דרך משטרה כחולה והמשך דרך הסניפים הדרוזים הגמלאים ושב"ס, כולם אהבו אותו והשיבו לו באהבה ובהצבעה בבחירות.
לויה רכש את מקומו השני, ברשימת הנשיאות והיה גאה בכך מאוד. הוא היה ראוי לכך. יהיה קשה להתחרות בו בכל מה שקשור בקשר האמיץ שקשר עם הפעילים והסניפים. הצלחתו בבחירות הייתה גורפת, זאת הייתה הערכה אמיתית.
לויה לא היה אטום לאף בקשה או פניה בתחום התרבות שהיה מופקד עליו והרגיש את עצמו, שליח של הציבור.
לויה היה שופט כדורגל מהשורה הראשונה, היה אהוד על כולם ויצא לו שם של שופט הגון ומאוזן על מגרשי הכדורגל של הליגות הגבוהות.
בתור חבר ועדת ולספורט של איפ"א רכש לעצמו שם של איש הוגן והגון שלא נפלה תקלה בהחלטותיו ושיקוליו. היה מסור לתרבות ולספורט בעדיפות עליונה. היה מעורב בכל תחום שהייתה לו השפעה על איכות הטיפול והטיפוח של הנושאים החשובים באיפ"א.
לויה ז"ל יחסר לנו מאוד, המרץ שלו, האכפתיות שלו, הנוכחות שלו והיותו לוחם אמיתי על שמו של הארגון שכה אהב, על שמו הטוב של איפ"א.
לויה היה גאה במשפחתו, ברעייתו שוש, בנותיו רינת ואתי ובנו שי. הוא אהב מאוד את משפחתו.
היה גאה במיקום בו זכה בבחירות לנשיאות איפ"א, היה זה חיזוק לאהבה ולהערכה הרבה שחברי איפ"א מרחבי הארץ זיכו אותו בה.
יהי זכרו ברוך!
נפתלי לוי ז"ל
1944-2015
אנו נפרדים מאיש רב עשייה, חבר מסור בעל ניסיון וותיק, איש שהיה כתובת לכל החברים החדשים בנשיאות איפ"א, יועץ, מפשר, יודע לתת עצה טובה ופותר ברוח טובה בעיות ורגישויות.
היה חבר נשיאות מקובל ואהוב ובין חברים בארגון של 23,000 חברים. מתוך הכרה בפעילותו ובעשייתו במסגרת נשיאות איפ"א, ומתוך כבוד והערכה ליכולתו להמשיך ולתרום מניסיונו, בחרנו בו לתפקיד סגן נשיא כבוד של איפ"א.
נפתלי ז"ל היה מתמיד בהגעה לדיונים בנשיאות ובאירועי איפ"א למרות הקשיים הפיזיים והצורך בניודו בכסא גלגלים, מלווה תמיד ברעייתו המסורה שולמית, שטרחה וליוותה אותו באהבה רבה, הייתה יושבת וממתינה עד לסיום הדיונים, כדי לאפשר לנפתלי ז"ל את השתתפותו עד לסופם של הדיונים.
לנפתלי היה שירות מוצלח ומרשים גם במשטרה וגם באיפ"א, זכה להערכה ולחיבתם של חברי הארגון ושל השוטרים ברחבי המדינה, על ההשקעה בהם ועל האכפתיות והרגישות שגילה בהתייחסות לכול חבר שפנה אליו.
בתפקידיו, כרכז הגמלאים לא שוכחים לו את חלקו בשיפור הטיפול ברווחתם ובתשומת הלב לכל אחד.
לא נשכח את פועלו ואני אישית חב לו את הכניסה המסודרת לתפקיד נשיא איפ"א. אני זוכר את הנסיעה הראשונה ברכבת לחיפה, לפגישה עם סניפי איפ"א בצפון בריכוז המפגש שטרח עבורנו גבי וקסברגר ז"ל, שיחד עם נפתלי לימדו אותי את סודות הארגון ויתרונותיו ואת הטעון תיקון, היה זה שיעור של בעלי ניסיון ופתיחת השער לנשיא מתחיל.
נפתלי לוי השאיר את עקבותיו בסלעי איפ"א ולא תשכח תרומתו והשפעתו על המתרחש בארגון.
למשפחת לוי אבד בעל, אב וסב. לנו בנשיאות איפ"א אבד חבר בעל ניסיון וידיד חם לב, רגיש ויועץ שקול שנראה לעיתים קשוח, אולם אחרי חזות קשוחה זו הסתתר לב ענק של איש אוהב אנשים, שבלכתו מאיתנו איבדנו חלק חשוב מהמשקל הסגולי של נשיאות איפ"א.
חביב יעקב ז"ל
1932-2023
מאת: עו"ד גל שרון, נשיאת איפ"א
יעקב חביב ז"ל נשיא כבוד של איפ"א. הצטרף לאיפ"א בתקופת המפכ"ל ונשיא איפ"א אריה איבצן ז"ל. מדור המייסדים של הארגון.
חביב יליד רומניה 1932, עלה ארצה עם הקמת המדינה ב-1948. חבר בעליית הנוער בקיבוץ מחניים. התגייס למשטרה ב-1953.
התחיל את שירותו במג"ב. ב-1956 עבר למשטרה הכחולה במרחב חיפה ובהמשך כמדריך בבית הספר הארצי בשפרעם.
ב-1963 עבר לתל אביב ושירת בכל מרחבי תל אביב בתפקידי סיור ומבצעים. היה רלס"ם ביפו ובהמשך במרחב דן.
במרחב דן מונה לסממ"ר ובהמשך לממ"ר משא"ז ירקון. ב-1980 מונה לק' אג"ם מחוזי ובהמשך אותה שנה מונה לממ"ר ירקון. בתפקיד זה זכה חביב לצל"ש מפכ"ל על הצלת חיי אדם תוך סיכון עצמי. חביב קודם לדרגת תנ"ץ ולתפקיד ממ"ר חיפה ב-1985.
חביב פרש ממשטרת ישראל במאי 1990. בנשיאות איפ"א מילא שורה של תפקידים החל מתקופת איבצן כנשיא הארגון ובהמשך עם נשיאי איפ"א, דוד קראוס, שלמה פויירמן, ניסים מעוז ויעקב טרנר. בתקופת טרנר מונה לנשיא כבוד של הארגון, תפקיד אותו מילא במסירות עד יומו האחרון.
יעקב חביב ליווה את הארגון בימים קשים והיה תמיד בצד המפשר, החברי, החכם והמציע פתרונות ברוח הארגון, שירות תוך ידידות.
בהיבט האישי, זכיתי לכהן בתפקידי ליבה באיפ"א לצידו של חביב, שתרם לי רבות מידיעותיו, כישוריו ויכולותיו הנרחבות ותמיד שמח לתת עצה טובה ונבונה. זכור לי במיוחד מקרה אישי בו קיבלתי הודעה שהתקשיתי לקבל, חביב שהבחין במה שקרה מבלי שדיברתי איתו, לקח עט ונייר ובכישרונו הייחודי, חרז בהרף עין, שיר ששמור אצלי עד היום מתוך כוונה מוצלחת לעודד את רוחי.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
