תעודת חבר בינלאומית
פרטים על התעודה הבינלאומית
החברות באיפ"א מקנה תעודה בינלאומית, המסייעת בחו"ל, כולל אירוח בדירות איפ"א בחו"ל, סיוע משטרתי והחשוב מכל – שותפות בינלאומית על בסיס חברי.
כל שוטר חבר איפ"א בעולם מחוייב לסייע לחבריו וכך אכן קורה במיקרי אסון, תאונות, הצורך בשירותי משטרה וגם באירועים משמחים.
תרומת תעודת איפ"א
קראו את סיפורי חברי איפ"א ישראל, שנקלעו לקשיים בחו"ל ו"ניצלו" בעזרת תעודת איפ"א. אל תעזוב את הבית בלעדיה!
תעודת איפ"א הצילה גם אתכם? נשמח לקבל סיפורים נוספים!
הזמנת תעודת חבר בינלאומית
להזמנת התעודה, יש לשלוח את הפרטים הבאים למייל של איפ"א orlih@ipa-israel.org.il
- תמונת פספורט
- מספר תעודת זהות
- שם פרטי ומשפחה בעברית כפי שמופיע בדרכון
- במידה ויש לך תעודה משנה קודמת - יש לציין בקשה לחידוש תעודה ולרשום שם מלא ומספר זהות.
ונפתחו שערי שמים וגם של רחוב דאונינג 10
עודד ניב
לא מכבר ביקרתי עם רעייתי ועם שתי בנותיי בלונדון. כמו כל תייר, לא מפסחתי על רחוב דאונינג 10, ביתו של ראש הממשלה הבריטי. בביקור הקודם, לפני מספר שנים, יכולתי להגיע ממש עד מפתן דלתו. היום חוסם את הרחוב כולו שער ברזל שחור, מולו צובא קהל תיירים מאוכזב. שוטרים בריטים בכובעי הפעמון המסורתיים שלהם יסבירו באדיבות רבה, בהתחשב באלפים ששאלו את אותה שאלה קודם לכן, כי מטעמי ביטחון, אסור בתכלית האיסור להתקרב לדירתו של ראש הממשלה. לא ויתרתי. ובעוד אני "מושך זמן" בתקווה של אופטימיסט, שאולי-אולי יקרה משהו בלתי צפוי, אכן זה קרה. עיניי הבלשניות צדו קבוצה של אזרחים בתוך הרחוב המפורסם, ממש מול דלתם של טוני ושרי.
"אבל אני רואה בפנים אנשים", התעקשתי אל מול פני ה"בובי" האדיב והסבלן.
"כן," אמר ה"בובי", שהיה עקשן לא פחות ממני."רק 'אזרחים חשובים מאוד' יכולים להיכנס באישור מיוחד".
"ומי נכלל בהגדרה הזאת?" הקשיתי.
"כל מיני אנשים. הקבוצה הזאת שבפנים, למשל, הם חברי איפ"א מגרמניה".
"או", אמרתי, "אני חבר איפ"א".
"מהיכן?"
"מישראל!", אמרתי בגאווה ובקול רם. קודם לכן הבחנתי בכמה "בני-דודים" בקרב הקהל. שלפתי את תעודת התכלת של איפ"א. האיש הורה לי להמתין רגע והלך. לאחר שניות פסעו לכיווני שני ג'נטלמנים אנגלים וקשישים למדי, סמוקי פנים ומשופמים, כמעט כמו דמויות שנלקחו מאחד מסרטי שרלוק הולמס. הם לחצו את ידי בחום ובעוצמהוהציגו עצמם כראשי אחד מסניפי איפ"א בלונדון, הם כאן כדי ללוות את חברי איפ"א מגרמניה. הם תבעו ממני במפגיע לעזוב את המלון שבו שהיתי באותה עת, ולעבור מיד לביתם החם. סירבתי באדיבות רבה, החלפנו כרטיסי ביקור, והם ליוו אותי אחר כבד אל שער הברזל השחור, שנפתח כבמטה קסם רק בעבורי ובעבור רעייתי ובנותיי, לבטח למגנת ליבם של ה"בני דודים". לפחות שימליצו לנוגעים בדבר בארצותיהם להצטרף לאיפ"א. אולי כך, בוועידת איפ"א העולמית הבאה, נוכל סוף סוף לעשות שלום.
בדיקה בטחונית
נצר אלקיים
הגעתי ללונדון במסגרת ביקור-טיול, ובנמל התעופה הית'רו עמדו שוטרים, שאיבטחו את הכניסה. כישראלי שחרחר ושזוף, שמו עליי עין, והחליטו שאני חשוד. לאור העירנות הרבה, הפכתי לסיכון בטחוני. נלקחתי לחדר צדדי, שם פתחו את כל חפציי, ועמדו להפשיט אותי לבדיקת כל בגדיי וגופי. אז גילה אחד השוטרים בארנקי תעודת חבר איפ"א. הסדיקה הופסקה, שאלו מהיכן אני ומה תפקידי, והחשדנות הפכה מיד לידידות. הם התנצלו, ליוו אותי לניידת משטרה והסיעו אותי למלון.
נגד הכיוון
יעקב שוב
בטיול משפחתי עם חברים באיטליה, הגענו ראשונים לפירנצה. עיר יפה ומלאה שכיות חמדה, אך כמו בכל עיר היסטורית ובמיוחד איטלקית, תחום התנועה מהווה תעלומה בלתי ניתנת לפיצוח. נסענו ברכב שכור והגענו לגשר רחב ויפה. בשונה מניסיוננו הקודם בעיר, הופתענו לגלות גשר רחב ידיים ריק מכלי רכב וחופשי לתנועה. עלינו על הגשר והתחלנו לנסוע ורק אז התגלתה התקלה. עשרות כלי רכב הסתערו על הגשר ממול ושעטו לעברנו. רק אז גילינו, שהתנועה על הגשר היא חד-סטרית, ואנחנו נוסעים נגד הכיוון ומול נחשול כלי הרכב. הסתובבנו בזריזות איטלקית ונמלטנו חזרה. כאן חיכו לנו שוטרים איטלקים עם פנקסי דו"חות.
ניסינו להסביר שאיינו מקומיים וטעינו. אך הפ בשלהם. עד אשר הוצאתי תעודת חבר איפ"א. באחת נעלמו הפנקסים, חזר החיוך, זכינו בליווי משטרתי ואף סייעו לנו לחפש מלון ללילה.
שכחתי את הויזה
יהודה גולדשטיין
לאחרונה ביקרתי ברומניה ובלהט ההכנות שכחתי שיש צורך בויזה בכניסה למדינה, נוהל חדש שפרח מזיכרוני. בשדה התעופה בבוקרשט התחילו הצרות. השוטר בביקורת הדרכונים ביקש לראות ויזה מאושרת. למרות שאני שולט בשפה הרומנית, לא עזרו כל הסבריי ותחנוניי. הם התעקשו שללא ויזה אין כניסה לרומניה. ואז, בעוד השוטר מפשפש בדרכוני, הוא גילה את תעודת חבר איפ"א. הוא מייד התנצל והסביר שהנוהל חדש, ולא כולם מכירים אותו, ובמקרה של חבר-שוטר, ניתן לוותר ואין בעיה וברוך הבא לרומניה.
בית חם בזכות התעודה
בשנת 1944 נסעתי לשוודיה במסגרת טורניר ספורט. הגעתי לביקור בברלין שבגרמניה. הייתי צריך להישאר שני לילות בברלין ולא הזמנתי מלון. לא ידעתי לאן פנות, ניגשתי לתחנת משטרה קרובה והצגתי תעודת איפ"א ליומנאי. זה התקשר למפקדו ועם רכבו של המפקד לקח אותי לבית איפ"א בברלין ודאג עבורי לחדר לשני לילות. כמו כן, הייתי גם אורח תחנת ברלין.
זהירות כייסים
ערן ישראל
הגענו למדריד במסגרת כינוס איפ"א, ובערב הראשון יצאנו לרחוב הראשי, שהיה עמוס וצפוף באופן מיוחד. תוך כדי הטיול ברחוב כייסו אותנו. בדיעבד הסתבר, שהרחוב הזה נגוע בגנבים ובכייסים, במיוחד בערבים צפופים.
ניגשנו לשוטרים בניידת משטרה, כדי לשאול למי צריך לדווח. השוטר הספרדי לא ידע אנגלית. הצגנו בפניו תעודות, המעידות שאנחנו חברי איפ"א. השוטר הזעיק מיד את חבריו, ולאחר שהבינו את פרטי המקרה, הסבירו מה צריך לעשות, ליוו אותנו למלון, ובמשך היומיים שבהם שהינו במדריד ביקרו אותנו מידי יום, נתנו לנו תשורות מטעם משטרת מדריד, אבטחו את המלון ואף התעקשו להסיע אותנו לשדב התעופה.
מרוקו מחכה
מירי נבון
בביקור שורשים שערכנו במרוקו, הסיע אותנו נהג תיירות רשמי. זהו תפקיד יקר מציאות, המהווה גם פרנסה מכובדת. בנסיעה באחד הרחובות הראשיים עצרו שוטרים את הנהג בגין עברת תנועה. בדין ודברים שהתפתח בין הנהג לשוטרים הסתבר, שבסמכותם לשלול ממנו לא רק את רישיון הנהיגה אלא גם את אישור העבודה כמסיע תיירים רשמי. ישבתי ברכב עם בעלי. שנינו שוטרים חברי איפ"א. ניגשתי לשוטרים, הצגתי את תעודת חברת איפ"א וביקשתי שיוותרו לנהג. השוטרים החזירו לנהג את רישיונותיו ושילחו אותנו לדרכנו. הנהג בכה מהתרגשות והסביר ששלילת רשיונו היא שלילת פרנסתו. הוא לא היה מוכן לקבל מאתנו כסף עבור הנסיעה ואף ליווה אותנו עד תום הטיול.
איך ניצלתי מהסתבכות בתאילנד
ד.מ.
במהלך טיול לתאילנד עם קבוצת חברים פניתי לבנק להחלפת כספים, במטרה להחליף דולרים תמורת כסף מקומי. מסתבר, שהדולרים שקיבלתי היו מזויפים. בעל הבנק סירב להחזיר לי את הדולרים ואת הדרכון, ובמקביל זימן ניידת משטרה. עצרו אותי והובילו אותי לתחנת משטרה ושם נחקרתי. יידעתי את חבריי, וביקשתי מהם להביא לי את תעודת איפ"א שהייתה בחדרי במלון. גם אחרי חבריי, שהגיעו לתחנת המשטרה, עקבו ואף ערכו חיפושים בחדריהם במלון, וביצעו בדיקה וחיפוש בכל ציודם, במטרה למצוא דולרים מזויפים.
עם הצגת תעודת איפ"א בפני מפקד בכיר של משטרת תאילנד באי פוקט, התחילו להבין שאני וחבריי אכן שוטרים. נאמר לנו שיש לנו מזל, שאם לא הייתה לנו תעודת איפ"א יכולנו להיעצר בשלב ראשון ל-24 שעות.
בגין מעצר זה הפסדתי 400$ ונגרמה לי עוגמת נפש, אך התעודה סייעה לי רבות, וגרמה לי לנחת ולסיפוק, שאלמלא כן, הנזק היה גבוה לעין שיעור, הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית. לכן אני מציע לכל השוטרים להצטייד בתעודת חבר איפ"א בעת נסיעותיהם לחו"ל.
פתאום השוטרים דיברו אנגלית והשודדים נתפסו
רב"ש ממג"ב
במסגרת טיול בטורקיה, ערב לפני החזרה לישראל, נשדד זוג מקיבוץ דביר באיסטנבול. פנינו לתחנת המשטרה המקומית. לא קיבלנו שום סיוע, הם לא ידעו אנגלית וחיכינו עד בוש. נזכרתי שיש לי תעודת חבר איפ"א. הצגתי אותה לשוטר המקומי ופתאום – כולם החלו לדבר אנגלית, לקחו אותנו לסיור מודרך בתחנה, כיבדו אותנו בתה ועוגות, ואפילו מפקד התחנה הוזעק לברך אותנו. ובתוך הכבוד הגדול נתפסו גם השודדים, חבורת צוענים מדרום טורקיה. באותו הלילה הוחזר הארנק וכל הציוד שנשדד. במשך זמן רב שקלתי לבטל את חברותי באיפ"א. לאחר מקרה זה, ברור לי, שתעודת איפ"א היא הנכס החשוב והיקר ביותר שיש לקחת לחו"ל.
