מידעונים

החל מהימים הראשונים של המלחמה בשמי אירן החלטתי ליצור קשר בשמי ובשם איפ"א ישראל עם חבריי הגמלאים בני הגיל השלישי. דרשתי בשלומם, בדקתי מה מצבם הרגשי והרפואי והאם יש מרחב מוגן בקרבת מקום. בדקתי האם מסביבתם הקרובה או הרחוקה יש עימם קשר והאם יש  מי שדואג להם.

שמחתי לשמוע כי לרובם יש מרחב מוגן ושבני המשפחה וחברים נמצאים עימם בקשר ודואגים להם.

במהלך ההתקשרות גיליתי לצערי כי חברה מהסניף נפטרה, כמובן שהבעתי את צערי העמוק ואף ביקשתי שהבת תעביר לי פרטים של האם המנוחה על מנת שתממש זכויותיה. כמו כן, הבנתי מגמלאי אחר כי הוא ערירי וכי אינו בקו הבריאות. יצרתי קשר עם גמלאי נוסף מהסניף שגר בישוב שלו על מנת שיגש אליו ויבדוק את מצבו ואף שלחתי שי מטעם איפ"א עבורו.

לפני כשבוע התקשרה אלי חברה גמלאית מהסניף שנותרה בחו"ל ללא אפשרות לחזור ארצה. היא נתקעה בחו"ל למעלה משבוע מכיוון שלא היו טיסות ארצה. הגמלאית סיפרה כי תצליח להגיע עד מצרים כאשר נותרה עם בעלה ללא כסף. הגמלאית ביקשה עזרה ביציאה משראם לארץ ואם אפשרי לדאוג לה למקום לינה (עד שתעלה עם האוטובוס בישראל לביתה). לאחר מספר בירורים ובדיקות פניתי לחבר הנשיאות ורכז התקשורת שלמה חוטה (תושב אילת), סיפרתי לו על העניין ויצרתי בינהם קשר. שלמה פנה אליה, העביר אותה את הגבול ואסף אותה ואת בעלה לביתו. שם דאג להם עם אישתו לארוחת ערב מפנקת ואף הציע להם ללון בביתו. כאן המקום להודות מקרב לב לשלמה על עזרתו הרבה וליבו הפתוח.

חייבת לציין כי הפירגון והתודות שקיבלתי לאורך כל התקופה חיממו את ליבי. שמחתי לשמוע שהאכפתיות שהבעתי נשאה פרי וכי הייתה משמעותית לכולם.

האנשים איתם יצרתי קשר ממש התרגשו לשמוע את קולי ושיתפו ממה שעובר עליהם בימים טרופים אלה. אין ספק שהיחס האישי שקיבלו ממני כנציגת איפ"א היה משמעותי עבורם.

בתקווה לימים טובים ושקטים!